הקשרים שבין צריכת גלוטן לבין ספחת (פסוריאזיס), דלקת מפרקים ספחתית, ודלקת עור אטופית, אינם מובנים דיים. מטרתו של מחקר זה הייתה לקבוע האם צריכת גלוטן מוגברת קשורה להיארעות של ספחת, דלקת מפרקים ספחתית ודלקת עור אטופית.
עוד בעניין דומה
בניתוח הנתונים נכללו מחקרי עוקבה שנערכו בקרב נשים במסגרת המחקר המכונה Nurses’ Health Study II. רכיב הגלוטן בדיאטה של המשתתפות חושב כל ארבע שנים (1991-2015 עבור מחלה ספחתית, 1995-2013 עבור דלקת עור אטופית) בעזרת שאלונים המתעדים תדירות צריכת מזון. תוצאי מחלות הוערכו בעזרת דיווח עצמי ואומתו לאחר מכן. החוקרים השתמשו במודלים רבי-משתנים ומותאמים מסוג מודל הסיכונים היחסיים על שם קוקס (Cox), על מנת לחשב יחסי סיכונים ורווחי בר-סמך של 95% עבור הקשר שבין צריכת גלוטן (האוכלוסייה חולקה לחמישונים [Quintiles]) לבין ספחת, דלקת מפרקים ספחתית ודלקת עור אטופית.
במחקר נכללו 85,185 משתתפים בניתוח נתוני ספחת, 85,234 בניתוח נתוני דלקת מפרקים ספחתית, ו-63,443 בניתוח נתוני דלקת עור אטופית. צריכת גלוטן מוגברת לא נמצאה קשורה לאף אחד מהתוצאים (P>0.05 עבור כולם). בהשוואה בין החמישון הנמוך ביותר של צריכת גלוטן לבין החמישון הגבוה ביותר, יחסי הסיכונים רבי-המשתנים (רווח בר-סמך 95%) היו 1.15 (0.98-1.36) עבור ספחת, 1.12 (0.78-1.62) עבור דלקת מפרקים ספחתית, ו-0.91 (0.66-1.25) עבור דלקת עור אטופית. כמגבלה של המחקר, החוקרים ציינו שלא נותחו נתונים של אוכלוסייה שצרכה דיאטה נטולת גלוטן לחלוטין.
החוקרים הסיקו שממצאיהם אינם תומכים בכמות מסוימת של גלוטן בדיאטה כגורם סיכון לספחת, דלקת מפרקים ספחתית או דלקת עור אטופית בקרב נשים מבוגרות.
מקור: