מטופלים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית (RA) משתמשים לעיתים קרובות בגלוקוקורטיקואידים פומיים (GCs) ומעכבי משאבות פרוטונים (PPIs), כאשר שניהם מצויים בקשר עם שברים אוסטאופורוטים.
עוד בעניין דומה
במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases, חוקרים בחנו את הקשר בין שימוש במקביל ב-GCs פומיים ו- PPIs והסיכון לשברים אוסטאופורוטים, בקרב מטופלי RA. במחקר השתתפו מטופלים מעל גיל 50 מה-Clinical Practice Research Datalink, בין השנים 1997-2017. חשיפה ל-GCs פומיים ול-PPIs פולחה לפי המרשם האחרון כשימוש עכשווי (<6 חודשים), שימוש לאחרונה (7-12 חודשים) ושימוש בעבר (> 1 שנה); מינון יומי ממוצע ומצטבר; ומשך שימוש. הסיכון להיארעות שבר אוסטאופורוטי (כולל ירך, חוליה, הומרוס, אמה, אגן וצלעות) הוערך על ידי מודל קוקס לסיכונים פרופורציונליים תלוי זמן, ותוקנן סטטיסטית לפרמטרים של אורחות חיים, תחלואות נלוות ותרופות נלוות.
החוקרים מצאו כי מקרב 12,351 מטופלים עם RA (ממוצע גילאים של 68 שנים, 69% נשים), התרחשו 1,411 שברים אוסטאופורוטים. שימוש מקביל ועכשווי ב-GCs פומיים ו-PPIs נמצא בקשר עם פי 1.6 סיכון לשברים אוסטאופורוטים, בהשוואה לאי-שימוש (יחס סיכונים מתוקנן: 1.60, רווח בר סמך 95%: 1.35-1.89). נתון זה היה שונה סטטיסטית מסיכון מוגבר פי 1.2 לשברים אוסטאופורוטים שנמצא בקשר עם שימוש ב-GCs פומיים בלבד או ב-PPIs בלבד. מרבית אתרי השברים היחידים היו קשורים באופן מובהק עם שימוש במקביל ב-GCs פומיים ו-PPIs. בקרב המשתמשים בשני התכשירים במקביל, הסיכון לשבר לא עלה עם מינון יומי גבוה יותר או משך ארוך יותר של שימוש ב-PPI.
החוקרים סיכמו כי נמצא קשר בין הסיכון לשברים אוסטאופורוטים ושימוש מקביל ב-GCs פומיים ו-PPIs. ניתן לשקול לבצע הערכת סיכונים לשברים כאשר מטופל הסובל מ-RA מתחיל טיפול משולב עם GCs פומיים ו-PPIs.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
